בכל חג הבעייה מתחילה מחדש... מה המנגינה ? שעות אנו יושבים בשולחן החג ומנסים להיזכר... ישנה סגולה בדוקה של נענוע הידיים שעובדת רק בסוכות, בראש השנה ניתן לשיר "היום הרת עולם" במנגינה ייקית - סגולה בטוחה נגד שיכחה.
באתר זה תמצאו את הפתרון האולטימטיבי לבעייה כאובה זו. פוסקים מסויימים מתירים אף להדליק את המחשב למטרה זו בחג (בשינוי בלבד - תוך כדי אמירת "נישט אין יונטעף מאחשעבען שיראמיילעסען גערעט")
להאזנה להקלטות הנדירות לחץ על הקישורים הבאים:
הערות הגולשים:
פורים לא חל בשבת (בחוץ לארץ בכל אופן)
לגבי שבועות, יש אמנם מנגינה מאוד מסובכת ומאוד מכוערת. התייאשתי ללמוד אותה.
(אם כי יש כמה הבדלים בגירסותיהן לכמה תווים עם פראו ציפורה הנשקה..)
לגבי המנגינה של ראש השנה, לא נותר לי אלא להסכים עם אחי הצעיר והמלומד, צביקה.
לגבי הניגונים, הרי שגם לי זכורה בפורים מנגינת "ויתלו את המן " שהיא גם מנגינת "דוי הסר וגם חרון"
בברכת המזון של שבע ברכות, אליה תמיד מצטרפת הבדיחה הייקית על אותה אמא של הרווקה הזקנה
ששמעה בפורים בבית הכנסת את מגילת אסתר, וכשהגיע בעל הקורא לפסוק "ויתלו את המן" בלווי המנגינה
הידועה, נאנחה ואמרה נו... הלוואי ובתי היתה מגיעה כבר למצב זה.
מאושר על ידי אבי
אנחנו אוהבים אותכם, תודה על אוצר השירים הזה
מבני הדורות הבאים שמתבלבלים בין כל המנגינות חוץ מזו של אהרון רזאל
your son`s mother in law
וכניסה לאתר הראשי(בצרפתית וחלק באנגלית)
http://membres.lycos.fr/Binyo
אבל אם זה מה שממשיך א השושלת מה טוב
:-).
נעמה! מתכחשת למוצא?
כאילו מה עדיף? הצד הפולני שלך?
תהילת ה' ידבר פי...
אם תהיה לכם תשובה אשמח לקבלה בתודה.
כוונתי מי הוסיף ומתי את ההמשך : " תהילת ד' ידבר פי, ויברך כל בשר שם קודשו לעולם ועד ...
שילחו נא תשובה אל : yadpnina@gmail.com . תודה. עזרא הרטמן.
נ"ב : כל הכבוד למשמרי הנוסח הייקי ! אבל כדאי ורצוי שכל מי שמוסיף, יציין גם את כתובת מייל שלו, כדי שאפשר יהיה לברר פרטים נוספים.
בשבועות זה של אקדמות (באמת קצת מסובך
המנגינה של שמיני עצרת ושמחת תורה זה כך:
יש המנגינה הנזכרת (היא של ההל וההקפות)
ויש המנגינה של מחזור כל המנגינות של השנה (קדיש יהאר)
ויש המנגינה של תפילת גשם (איום קח לשואלי מים)
אבל בארץ שזה רק יום אחד קצת קשה להספיק את כל הנגינות (חוץ מאשר כשחל שמיני עצרת בשבת שיש 3 סעודות)
המנגינה במקורה שרו אותה בהובלת הכלה לחופה.
וכדי להוסיף שמחה בפורים שרו ויתלו את המן באותה המנגינה להראות שכך הובילו אותו בשמחה לתליה.
ומכאן הקשר בין הדברים.
ולכן הגעתי לאתר המעניין שלכם, אך הקישוריות של ידידיה לא נפתחות, מה עושים?
סטיב אפשטיין כתב מאאמר ב- "חידושי תורה @ NDS" מס'12 שיצא השנה.
הוא אמור לעלות לרשת בקרוב.
2. חשוב לי מאד להיזכר במנגינה של שבועות. מישהו יכול לעזור? תודה.
ובכן אני צאצא יקי טהור אני נולדתי בתשל"ד [1973]בא"י וגם הוריי נולדו בתשי"ב[1952] תשי"ג 1954]בא"י אלא הוריהם ברחו בעליהת נוער בהכשרה בראשית שנת ת"ש [סוף 1940]
שניהם שמרו והעבירו הרבה מסורות מעירות מוצאיהם וחלקם מקיבוצי יקים שונים בבני ברק ועוד . אמנם יש דברים שאחלוק על המושר כאן אבל זה בהחלט יכול להיות שינוי בין עיר לעיר ואיזור לאזור
ובכן הערותי
א] מנגינות ספירת העומר דרי וואכין[שלשת השבועות] ותשעת הימים [שבת חזון [בפי היקים נקרא שווארצע שאבעס]
[עוד שבת נקראת כך שבת לפני שבועות משום השחיטות בימי מסעות הצלב שנעשו בימים אלו]בקיצור 3 מנגינות אלו מושרים גם בלכה דודי בשבתות אלו
ב]מנגינת פסח מושרת גם על הודו שבהלל אנ א שבהלל [כמו רבות מהמנגינות ואפרט בלי נדר בהמשך] וגם בפיוט אדיר הוא שבהגדה של פסח .האמת שבאדיר הוא זה נפוץ מאוד הרבה יותר משאר ניגוני היקים . מסתבר שהסיבה כי ליל הסדר כולו עובר כמסורת מאב לבן משא"כ התפילות רוב הציבור התערבו קהילות שונות ואבדו הרבה מהמקוריות רוב מוחץ של החרדים התמזגו במה שנקרא "חניכי ישיבות ליטא,[זה נושא בפני עצמו הפלא שרוב מוחץ של הציבור שנקרא היום ליטאי [[ ליטוואקאס או "מתנגדים בלשון החסידים ]] מקורו מעט מאוד מיוצאי ליטא ורובו או צאצי פולין גליציה וכו [חסידים] או מיוצאי אשכנז גרמני אוסטריה אנגליה הולנד .אלא שהחותמת "ליטאי" משמעותה בעיקר השיטה הישיבתית הזו שבמקורה היתה בעיקר מליטא]
ג] יש המנגנים גם את הלל הגדול [פרק קלו תהילים ה26 כי לעולם חסדו] הנאמר בסדר במנגינה זו
ד] לגבי ר"ה אני מכיר מנגינת "אאפיד נזר איום" ו"אדרת ממלכה" [הושמט מתפילת הישיבישערס אני מכירם רק מזמזומיו של אבי בסעודות ר"ה הו"ר ושאר ימי סוכות] כמו שכבר העירו כמה מהכותבים יש להוסיף שאנו שרים ניגון זה של " ר"ה " אף בערב יו"כ מוצאי יו"כ והושענא רבה ,ואילו המנגינה שבוצעה כאן לר"ה מושרת בסתם שבתות
ה] המנגינה היפה לשמחת תורה סבי היה שר זאת גם בפיוט לשמחת תורה שמובא בכל הסידורים אחרי קריאת התורה הפותח במילים "שישו ושמחו בשמחת תורה " בעומדו ליד הבמה כשכל הקהל שר עמו
ו] כתבו שיש מנגינת כל החגים אני מכיר כזה דבר בבתי כנסת קהל עדת ישורון בבני ברק ועוד על חצי קדיש אחרי קריאת התורה
ז] לסוכות זה כמובן ניגון הנענועים בהודו ואנא שבהלל [אני מכיר בשינויים מסויימים אמנם איני מכיר טוב לא שמעתי בהלל רק בבית ב"שיר המעלות"
ח] בפורים שרו אצלנו מנגינה שנשמעת קצת היתולית אשמח לחוות דעת על מרוריותה . אנסה לתאר היא מתחילה בתנועה כזאת " שיר המעלות בשוב ה יום פיי די יום פיי היי " זה תיאור לא מדוויק
ט] בענין המנגינה של ויתלו את המן שכתבו רבים שהיא מנגינת " דווי הסר " לי מוכר כמנגינת " קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" ששר הקהל כשהמברך ברכת חתנים מגיע לתיבות אלו
ואף הבדיחה שמעתי בצורה מעט שונה וכך היא : הגברת נרדמה באמצע קריאת המגילה ופתאום מתעוררת לקול שירת הקהל ויתלו את ההמן עהל העץ אשר היכין למרדכי ופלטה הלוואי אף מאין טאכטער [הלואי על בתי] [מי שלא מכיר זו דוגמא של מה שנקרא" בדיחה יקית " היקה צוחק בכל לב כל שנה מחדש על בדיחה יפה זו בעוד הלא יקים עוד לא קלטו את הבדיחה]
נהנתי מההסבר שכתב אחד המגיבים שהמקור הוא מחתונה ומושר בויתלו להביע שמחת תלייתו זה ביאור מאוד יפה ולא ידעתי עד היום איך קיבלו שתי דברים אותה מנגינה [כלל לא אופייני ליקים]
י] סבי שר מנגינה ל"שושנת יעקב בצורה דיי היתולית
יא] הייתי רוצה להשיג דיסקים או כל צורת הקלטה אבל אין לי גישה למיילים מספר טלפון נייד שלי 0533143043 אשמח לקשר אם מי שמתמצא אני מאוד סקרן [ד"א הרב המבורגר מבני ברק שהוא אחד הידענים הגדולים היום למנהגי וניגוני אשכנז אולי הגדול מכולם מארגן כל שנה באחד מלילות חוה"מ סוכות ערב שירת היקים בבני ברק
יב] נהנתי מהכותב יהודה שכתב שכל המנגינות נראות לו אותו דבר
זה האיר את עיני כי אני עד הרגע חושב שכל מנגינות התימנים למשל הם אותו דבר לא רואה שינוי בין כיפור לפורים אלא שתמיד תשדתי את עצמי שזה כמו שכל הסינים נראים אוצו דבר ועכשיו אני משוכנע שזה כך " אם אפשר לומר על מנגינות "שיר המעלות" של היקים שהם אותו דבר בזמן שהם שונים לגהרי כך כל אחד יחשוב על מה שלא מוכר לו"
יג]